יום שלישי, 15 ביולי 2014

על הפרחים שנקטפו, ועל החיים שממשיכים - קיץ תשע"ד בגוש עציון

אפתח בדברים שכתבתי בעקבות החטיפה והרצח של שלשת הנערים:

לשלשת הנערים - גיל-עד, נפתלי ואייל (ולבני משפחותיהם, היקרים והאהובים, ייבדלו לחיים ארוכים).

פרחים בקיץ                                                                                           

הזרע שיפרח בחורף
עוד טמון באדמת יהודה
אדמת הקיץ הקשה
פצועה קרועה
דמומה, אבלה


הגשם שירווה את הפרח
עוד משייט לו בשבעת הימים
מלוח, דומע
השמים עוד לא בכו אותו
על הארץ היבשה

הרוח שתנענע את עלי הפרח
בעדינות וברכות
כאם מנענעת עריסת בנה
עוד לא יצאה לשוט
על ארץ יהודה
ואין בנו רוח
ואי אפשר
ל    נ    ש    ו    ם

 
קול דממה דקה מפעפע
בסדקי אדמת ההר
מבקש ושואל
אייך גיל-עד?
אייך נפתלי?
אייך אייל?
מבקש ושואל
אייך אדם?
מבקש ושואל
שנמשיך לחפש
י' תמוז, תשע"ד

 התמונות צולמו בחורף תש"ע בטיול מכרמי צור לתלם, שעבר ברכס בו לימים נמצאו גופות הנערים


בעקבות החטיפה והרצח – במועצה האזורית גוש עציון

החטיפה והרצח הנוראים עוררו שאלות עומק שהמועצה נדרשה, נדרשת ועוד תידרש לעסוק בהן, אנסה לגעת בכמה מהשאלות שיש לי בהן עניין מיוחד.

ביטחון

שאלות רבות התעוררו בעקבות התנהלות גורמי הביטחון בליל החטיפה, והן נוגעות בעיקר לממשק בין האזרחים לגורמי הביטחון, וכן לתיאום בין גורמי הביטחון השונים. חשוב לזכור שככל הנראה הנערים נרצחו מיד לאחר החטיפה, כך שתגובת מערכת הביטחון לא השפיעה על כך. עם זאת תפקוד נכון יותר היה יכול לחסוך את השבועות מורטי העצבים, ואף להביא ללכידת הרוצחים המתועבים. לדעתי צריך לצאת קול ציבורי שידרוש חקירה מקיפה של תפקוד כל גורמי הביטחון באותו לילה מר. מבחינת המועצה, הארוע מזמין אותנו לערוך חשיבה יסודית על תפיסת הביטחון במרחב המועצה, ולהוביל שינוי ושיפור של המצב כדי למנוע חלילה את הפיגוע הבא.

מוקד הביטחון – אפרת וגוש עציון

מוקד אפרת וגוש עציון היה מעורב בטיפול בארוע, ותפקוד המוקדניות בו (כפי שנחשף באמצעי התקשורת) היה מקצועי ומעורר הערכה. מהיכרות קרובה עם המוקד ועם תפקודו, אני מאמין שהמועצה צריכה לעשות כל מאמץ כדי לשמר ואף לפתח ולהעצים את המוקד המשותף. זה לא סוד ששותפות בהפעלת המוקד בין שונות אינו טריוויאלי ואף עשוי לעורר מתחים. עם זאת, אין ספק שארוע החטיפה מחדד את החיוניות של מוקד אחד משותף שיטפל בממשק בין האזרחים לבין כוחות הביטחון במרחב אפרת וגוש עציון, ואף יסייע באינטגרציה בין גורמי הביטחון השונים.

תחבורה

בימים שאחרי החטיפה עלה לסדר היום נושא התחבורה בגוש עציון בפרט וביו"ש בכלל. המצב הכללי של התחבורה הציבורית בארץ אינו מזהיר, וביישובים קטנים ומפוזרים, כמו בגוש, המצב גרוע עוד יותר. התנדבתי לעזור למועצה בטיפול בפניות הציבור בנושא התחבורה, וכך נחשפתי לרעיונות רבים וטובים שתושבים העלו. אחד הרעיונות המרכזיים הוא צורך בשינוי התפיסה – במקום קוים ארוכים ומייגעים שעוברים מירושלים ליישובים – קוים קצרים יחסית מהיישובים למסוף באזור צומת הגוש – ומשם קוים לירושלים. כבר בחודש הזה נכנסו מספר שיפורים. בנוסף, יש תוכניות ארוכות טווח להקמת מסוף תחבורה ציבורית באזור צומת גוש עציון.

ישיבת מליאה - תמוז תשע"ד

ישיבת המליאה תוכננה ליום א', אור לב' תמוז. בעקבות העצרת בת"א למען החטופים, הישיבה נדחתה למחרת. דא עקא שלמחרת בערב כל עם ישראל היה עסוק 'לבכות את השריפה אשר שרף ה'', והישיבה נדחתה בשבוע. בפתח הישיבה ראש המועצה עדכן בכמה מילים על הנעשה במועצה. אני ניצלתי את ההזדמנות להזמין את החברים להיות שותפים ולהפיץ הלאה את התוכנית לצעדה שהייתה אמורה להתקיים ביום ראשון, ונדחתה עקב המצב הבטחוני (באותה הזדמנות גם הודיתי לראשי המועצה על הסיוע, וכאן ההזדמנות להודות לחברי היישוב המסורים שעמלו רבות בנושא).
אחד הנושאים שעלה לדיון היה שאלת העלאת גובה הארנונה(מעבר להעלאה המחייבת שנקבעת על ידי משרד הפנים). באופן כללי, 'צרכי עמך ישראל מרובים' ולכן יש לעיתים צורך להעלות מיסים. עם זאת מספר חברים ביקשו (וגם אני הקטן הצטרפתי לבקשה) שהעלאת הארנונה תאושר במסגרת 'תוכנית הבראה' כללית של המועצה, שתכלול גם קיצוצים במקומות שצריך, חשיבה נוספת על הגדלת הכנסות ממקורות נוספים וכו'. בסופו של דבר התברר שלא ניתן לאשר העלאה על תנאי, ולכן הבקשה להעלאת הארנונה הורדה מסדר היום.
נושא נוסף שעלה לדיון הוא חריגות בתב"רים, שמעמיסות על תקציב המועצה. תב"רים פירושו של דבר, "תקציב בלתי רגיל", הווי אומר תקציב ייעודי שמגיע מגופים ממשלתיים לביצוע פרוייקטים, כגון גן ילדים, בית ספר וכד'. לדוגמה, את בניית גן הילדים החדש בכרמי צור מימן משרד החינוך, והתקציב עבר דרך המועצה במנגנון התב"ר. אלא מאי? מסתבר שבמקרים רבים, (אחד מהם הוא גן הילדים בכרמי צור) התקציב של הפרוייקט חרג מהמימון אותו הקציב משרד החינוך. ישנן סיבות שונות לחריגות: בחלק מהמקרים, הגוף הממשלתי מראש סומך על כך שהמועצה תשלים את החסר במימון הפרוייקט. במקרים אחרים, משרד הממשלה מתקצב מבנה מסוג מסויים והמועצה מחליטה לבצע מבנה יקר יותר (דוגמה בולטת לכך היא בית הספר החדש שנבנה בגבעה הצהובה, שעלותו היתה גבוהה בכ7 מליון ₪ מהתקציב שהגיע ממשרד החינוך). חברים העלו את הצורך שהמליאה תהיה מעורבת בקבלת ההחלטות מראש – האם להיכנס מראש לפרוייקט בחריגה, ואם כן באלו סכומים. לדברי גזבר המועצה הפרוייקטים שתיארתי הוצגו למליאה מראש ובזמן סביר, ואני מקווה שכך יהיה גם בהמשך העבודה של המליאה.

יום רביעי, 11 ביוני 2014

רשמים מפגישה עם מנהלי עמותת 'רמת דוד' - המפעילים החדשים של המעונות

תפילה לשלום הבנים

ביום זה, הלב הומה וכמעט לא יכול להכיל את הכאב, הדאגה, וחוסר הוודאות - כולנו מאוחדים בתפילה לשלומם של הבנים היקרים שנחטפו באכזריות בלב גוש עציון אור ליום שישי:
יעקב נפתלי בן רחל דבורה
גיל-עד מיכאל בן בת גלים
אייל בן איריס תשורה
אמש השתתפתי (עם עוד תושבים מהיישוב) בתפילה מרגשת מאד בכותל המערבי, הרחבה הייתה מלאה לגמרי בהמון עמך בית ישראל שהתאחד לתפילה מקירות הלב.

להלן דברים שפרסם היום הרב עדין שטיינזלץ, נשיא ישיבת מקור חיים בה לומדים שניים מהנעדרים: 
חטיפתם של תלמידינו היא מאורע מזעזע, מכאיב ומפחיד.
במקום ובזמן שנראים לנו, על פניהם, שקטים ושלווים אנחנו מתעוררים למאורע, שנוסף על הכל משאיר אותנו במצוקה הגדולה שאין לנו מה לעשות כדי לפתור אותה. אולי שפר גורלנו בתקופה הזו יותר מאשר בזמני העבר, שממש לא יכולנו אפילו לעשות ניסיון של מאמץ כדי להגיע לפתרון של ישועה.
עם זאת אנחנו, המשפחות, החברים והמורים של החטופים הללו, עומדים בשפלות ידיים. גם הדברים האמורים בגמרא על אחרית הימים, שמגיע מצב שבו "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים", נאמרים בנימה מסוימת של ייאוש. היינו שמחים אם היה בידינו משהו ממשי לעשותו. וכעת כל שנשאר בידינו הוא לפנות אל אבינו שבשמים ולהתחנן אליו.
הרגשת החולשה שבאה בזה איננה מפני שיש לנו ספקות לגבי אבינו שבשמים, אלא משום שכאמור, "האלוקים בשמים ואתה על הארץ", ולעולם אין אנחנו יודעים עד כמה תחינותינו וזעקותינו לא רק שמגיעות למעלה, אלא גם פועלות למטה. מכל מקום, מה שאנו יכולים לעשות, והוא דרכי ישראל משכבר הימים, הוא להוסיף ולעלות בקודש, להוסיף וללמוד תורה, ואם אפשר – שכל אחד יוסיף משהו קטן מסוים שיהיה מתוך כוונה שהוא תוספת מיוחדת לשמם ולשלומם של הנעדרים.
וכיוצא בזה כל ישראל מורגלים באמירת תהילים, ובוודאי צריך להוסיף באמירה זאת, ובמיוחד שני מזמורים שנראים לי שייכים ונוגעים לעניין הזה: מזמור קמ"ב ומזמור קמ"ג, שגם כפשוטם עוסקים בנושא זה.
יהי רצון שבזכותם ובזכות ייסוריהם, ועם תפילותינו ומעשינו, נזכה לראות בקרוב בשובם אלינו, אי"ה בריאים ושלמים.

כחלק מההיערכות בעקבות החטיפה, עולה שאלת האיום בפיגועי חטיפה נוספים ח"ו. לדברי כוחות הביטחון זהו אחד האיומים הבטחוניים המרכזיים היום ביהודה ושומרון. ראש המועצה, דוידי התייחס לכך  במכתבו לתושבים מיום ראשון. גם עמיתי למליאה, הרב עמיחי גורדין, פרסם על כך מאמר דעה באתר nrg,והרב שרלו פרסם מאמר היום באתר ynet . הנושא מורכב מאד, ומצריך זהירות רבה במיוחד כעת, על מנת שלא להסיט את תשומת הלב הציבורית מהנושא המרכזי - מאבק בלתי מתפשר באויבינו, ונקיטת כל פעולה אפשרית להשבת הבנים. 
תושבים מוזמנים לפנות לכתובת המייל שנפתחה לפניות תושבים בנושא תחבורה: gushtransportation@gmail.com, ולהעלות רעיונות והצעות

מעונות גוש עציון

נושא המעונות נראה היום, כלקוח מעולם כמעט אחר ... עם זאת, חשוב לי לעדכן על רשמי מהפגישה שנערכה ביום רביעי בערב עם מנהלי 'רמת דוד'. בתקופה האחרונה התעניינתי מאד במהלך של העברת המעונות בגוש עציון להפעלה בידי עמותת 'רמת דוד'. השתדלתי להביא לתושבים כמה שיותר מידע על המהלך. בין השאר הייתה לי גם ביקורת מסויימת על המהלך, כפי שניתן היה לקרוא מתוך דברים שכתבתי (את עיקר הדברים גם אמרתי בעל פה במועצה). אני רואה את תפקידי קודם כל כשליח של הציבור, וכשליח מחוייבותי היא קודם כל להביא את מירב האינפורמציה לציבור - הביקורת אינה סותרת את ההערכה הרבה לראשי המועצה ובפרט לפועלם לשיפור וקידום מערך המעונות.
לסקירות קודמות בנושא המעונות בגוש עציון: סקירה ראשונה סקירה שנייה

פגישה עם ראשי עמותת 'רמת דוד' 

הערב (אור ליד' סיוון תשע"ד) התקיימה פגישה עם ראשי עמותת 'רמת דוד'. מהעמותה השתתפו: - משה שטיין (המנכ"ל) ומיכאל דור (הסמנכ"ל), אורית בן עטר (מנהלת מערך המעונות הנכנסת, שזו ההזדמנות לברך אותה בהצלחה מרובה בתפקיד המאתגר). מהיישוב השתתפו: נציגת ועד הורים, נציגת ועדת חינוך, נציג המזכירות, רכז הקהילה ואנוכי. בפגישה נציגי היישוב העלו דברים ושאלו שאלות, וראשי העמותה הציגו את התפיסה הניהולית שלהם, ואת התוכניות שלהם לפיתוח המעון ולבניית כח האדם בו. כמו כן הם הציגו את תוכניותיהם להשקעה ושיפור המעונות, וכן לייעול המערכת עם דגש על חיסכון בהוצאות תחבורה.
בסקירה הבאה אגע פחות בנושאים המקצועיים של תפעול המעון שהם בסמכות ועד ההורים וועדת חינוך המסורים, ויותר בנושאים העקרוניים של דרכי העבודה הצפויים של העמותה. 

תנאי ההעסקה של המטפלות

בפרסום קודם הבעתי חשש כבד מפגיעה אפשרית בתנאי ההעסקה של המטפלות. המשתתפים השונים הביעו את דאגתם לכך שהמטפלות יקבלו תגמול הוגן עבור עבודתן הקשה והחשובה כל כך. מדברי ראשי העמותה עלה שהמצב מורכב:
מצד אחד (חצי הכוס המלאה) - המפעילים מעוניינים להשקיע מאד בכח אדם מקומי - והם מוכנים לתגמל עובדות תושבות היישוב בצורה משופרת (הסיבות הן שכח אדם מקומי חוסך הוצאות עתק על הסעות, וכן יש בו פוטנציאל לעובדות שירגישו שייכות למקום, ויהיו גורם יציב במעון). בנוסף, הם בונים את התנאים של המטפלות  כך שמטפלות טובות ומשקיעות מקבלות תפקיד של אחראית קבוצה, ואז השכר שלהן עולה.  עוד צ'ופר שלהם למטפלות הוא הכשרה של 'תעודת מטפלת' לעובדות מתאימות שמתחייבות לעבודה למשך זמן מסוים.
מצד שני (חצי הכוס הריקה, לעת עתה) - המפעילים החדשים אינם מחויבים כלל לתנאי ההעסקה הקודמים של המטפלות - לא לשכר, ולא לקרן ההשתלמות. חשוב להבין - יש עובדות שעתידות לא רק לאבד את ההישג המינורי לו הן זכו בעקבות השביתה האחרונה (קרן השתלמות) אלא גם להפסיד מאות שקלים בשכר החודשי ולהשתכר שכר מינימום בלבד (23.12 ₪ לשעה).
בשורה התחתונה לא צפוי שכל המטפלות תהיינה תושבות היישוב, ולכן הצפי הוא בעייתי - חלק גדול מהמטפלות צפויות להיפגע באופן משמעותי מבחינת השכר והתנאים הנוספים (קרן השתלמות). אני הפניתי את תשומת לבם של מנהלי העמותה לכך שכרמי צור 'סמוכה ונראית' לקרית ארבע - ואם המטפלות מהקריה תוכלנה לנסוע באגד הלוך חזור, הוצאות התחבורה שלהן תהיינה מינוריות (כ250 ש"ח לחודש). אני מעודד את מי שיכול להפעיל עליהם לחץ ולהתייחס גם למטפלות מהקריה כמטפלות מקומיות בכרמי צור - עם תנאים משופרים.
בדברי לא התייחסתי לשאלת פיטורי העובדות - כפי שכבר כתבתי כאן, המתנ"ס התחייב לפטר את כל המטפלות והמנהלות עד סוף שנת הלימודים. העמותה מתכננת לעבוד עם ועדי ההורים ביישובים ולהחליט אלו מטפלות תמשכנה לעבוד ואלו לא. 

במקום סיום

נושא נוסף שלא הרחבתי עליו הוא קרן ההשתלמות - זה היה ההישג (כמעט היחיד) של המטפלות בעקבות השביתה, ולצערי ככל הנראה הן עתידות לאבד זאת עם המעבר למפעיל החדש. אחד היתרונות בקרן השתלמות מההיבט החברתי הוא שמדובר בכסף שלא סתם הולך לאיבוד בשטף החיים, אלא נשמר למספר שנים ומאפשר למשפחות לשים משהו בצד בשביל העתיד, וגם כגיבוי לאירועים שחורגים מהתקציב השוטף.
אחתום בדבריו של מורנו הרב בן אוליאל, במכתב שפרסם לתושבי היישוב תחת הכותרת "מבשרך לא תתעלם":
"ראוי ביותר שמועצת גוש עציון תוביל דגל לפיו שכר מטפלות טוב ,הוגן והולם את השקעתן ומסירותן ,מהווה שיקול גבוה ביותר באופן ניהול וחלוקת התקציב במערך המעונות"

יום שני, 2 ביוני 2014

רשמים מישיבת מליאת המועצה: אייר תשע"ד

תושבים יקרים שלום שלום
ביום חמישי, אור לכג' אייר תשע"ד התקיימה ישיבת מליאה, השישית במספר. על השלחן עלו מספר נושאים בהם המועצה עוסקת. 

העברת המעונות למפעיל חדש - עמותת "רמת דוד" (בהמשך לדיווח קודם על אותו נושא, בדיווח הקודם הסברים על הרקע להעברת המעונות למפעיל החדש)

לקראת הישיבה הועבר לעיוננו ההסכם שנחתם בין המתנ"ס לבין עמותת "רמת דוד". ההסכם מעביר את הפעלת המעונות בגוש עציון לידי העמותה החל משנת הלימודים תשע"ה. ההסכם חל על כלל המעונות למשך 10 שנים (לא תתאפשר הפעלה פרטית של המעון על ידי היישוב - תיקון: לדברי ראש המועצה דוידי, במידה והיישוב לא יהיה מרוצה מהעמותה, תהיה אפשרות להתנתק מהעמותה במעון אחד ללא ביטול כלל ההתקשרות). מבחינת ההעסקה של העובדות (מטפלות, מנהלות), המפעיל ייכנס כמעסיק חדש למעונות. פירושו של דבר שכל העובדות במעונות תפוטרנה על ידי המתנ"ס בתום שנת הלימודים הנוכחית. "רמת דוד" תשקול העסקה של העובדות הנוכחיות, אך היא אינה מחוייבת להעסיק אותן. היא גם לא מתחייבת להעסיק אותן באותם תנאים בהם הן הועסקו על ידי המתנ"ס.
בישיבת המליאה נפגשנו עם נציגים של העמותה, הסמנכ"ל מיכאל דור, המנכ"ל משה שטיין, וחבר הנהלת העמותה יהודה עם שלם. נציגי העמותה הציגו בקצרה את פעילותם בתחום החינוך לגיל הרך ואת ה'אני-מאמין' שלהם. (ראשי העמותה מפעילים באמצעות "רמת דוד" ועמותות נוספות - מערך חינוך מיוחד בביתר-עילית, חינוך לגיל הרך באלעד ובאלקנה, וכן צהרונים במקומות שונים). הם הודיעו שהם מתכננים להיפגש עם נציגות ההורים בכל יישוב, כדי להכיר ולשמוע את ציפיותיהם של ההורים. חברי המליאה העלו שאלות וחששות שונים שעלו בציבור בעקבות המהלך. הרב עמיחי גורדין, נציג אלון שבות, הביע את דאגתו לגורלן של המטפלות, שיש ביניהן עובדות מסורות מאד, והן עלולות לאבד את כל עולמן בעקבות המהלך הזה. אני שאלתי לגבי תנאי ההעסקה של המטפלות, האם המפעיל החדש יתחייב לתנאים שהמטפלות קיבלו בעקבות השביתה (כגון קרן השתלמות), והתשובה שקיבלתי הייתה שלילית.
בעקבות הישיבה שוחחתי עם אחד מחברי המליאה, ובשיחה עלה הצורך שההורים לילדים במעונות, יעלו בפני המפעילים החדשים את דאגתם למטפלות, ואת הדרישה ליחס הוגן ומכבד. יחס הוגן ומכבד פירושו תנאי העסקה כמה שיותר טובים, וכן יציבות ובטחון תעסוקתי למטפלות טובות שעושות את מלאכתן נאמנה. חשוב מאד שהמסר הזה יעבור בפגישות של ועדי ההורים עם המפעיל החדש, וכן שהוא יישמע גם במהלך השנים הבאות עלינו לטובה. אנחנו רוצים שישקיעו במטפלות וישלמו להם בצורה ראויה, כדי שלטווח הארוך אפשר יהיה לבנות כח אדם איכותי במעונות. אנחנו רוצים שיתייחסו למטפלות כאל דמויות חינוכיות, ולא כאל מכונות במפעל לייצור שירותי שמרטפות.

פגישה עם מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון, אלי בן שימול

נערכה פגישה עם אלי בן שימול, מנכ"ל החל"פ שהגיע חולה ובכל זאת נתן סקירה מרתקת על מגוון הפעילויות של החל"פ. הדגש היה על הפעילות לפיתוח מתחם צומת הגוש. בין השאר כרגע נמצא בתהליכי הקמה קניון שיכלול סניף של שופרסל, ועוד חנויות רבות (מאחורי המבנה של רמי לוי, לכיוון דרום). יש עוד תכנונים רבים ו'עוד היד נטויה'. השופרסל אמור להיפתח לפעולה בעוד מספר חודשים.
אחת השאלות שנשאלו היא סוגיית הביטחון במתחם צומת הגוש שהיא מורכבת לאור העובדה שרבים מאד מבאי המתחם הם מבני דודנו, לא כולם נושאים תעודות 'חסידי אומות העולם'. בנושא זה מעניין אותי לשמוע מה יש לכם לומר - האם אתם מרגישים בעיה בתחושת הביטחון במתחם (תחושת ביטחון בכל המובנים: חבלה/פלילי/הטרדות מפורשות או מרומזות).

ההרס במעלה רחבעם

ראש המועצה, דוידי, תיאר את פעולת ההרס של המנהל האזרחי, שבוצעה בעקבות הודעת המדינה לבג"ץ לפני מספר חודשים. ראש המועצה וסגנו שהו במעלה רחבעם לאורך כל אותו יום, וליוו את המשפחות ברגעיהם הקשים, ואף לאחר מכן - בהשגחה על הציוד. כמו כן, הם דאגו לכך שלכל משפחה יימצא פתרון דיור. בתשובה לשאלתי, דוידי אמר שלא מדובר בפעולת נקם של המנהל בתגובה לפעולות 'תג מחיר' וכדומה, אלא בפעולה שהייתה מתוכננת מזה זמן רב. 

לקראת חג הביכורים

אצלנו, היהודים, מאז ומקדם השמחה והיראה תמיד מעורבים זה בזה. הדבר מודגש ביתר שאת בחג השבועות -  שמחת קבלת התורה מהולה בחרדה גדולה מפני קול ה' שמתגלה אלינו. שמחת הבאת הביכורים למקדש (ביכורי החיטים, שכן הפירות עדיין לא הבשילו), מהולה בחרדה לגורלם של פירות האילן שאיננו יודעים עדיין כיצד יעלו - בעצרת נידונים על פירות האילן. הדבר נכון גם בחיים הפרטיים ובחיי הציבור - שמחת העשייה והיצירה מהולה בדאגה מפני האתגרים שעומדים בפנינו. הפתרון היהודי לבעיה קיים מאז ומקדם - כישראל באו לפני הר סיני הם באו כאיש אחד. גם לקראת ימי הקיץ, בו איש איש מתמודד עם אתגרי גפנו ותאנתו - ישראל היו מתאחדים במקדש, ועולים לרגל לחג השבועות. אני מאמין שגם בחיינו החיבור והיחד הוא סוד ההצלחה, ואני מתפלל שנצליח לעמוד באתגר. 
חג שמח, 
אברהם
אשמח לקבל תגובות, הארות והערות,
אפשר לשלוח לדוא"ל: avrumw@gmail.com
כמובן שאם יש טעויות אשמח לתקן

דובדבן לקינוח:

מי שמחפש פעילות מיוחדת ליום שישי הקרוב, מוזמן לפסטיבל הדובדבנים השנתי בראש צורים מחר בין השעות 10-15




יום ראשון, 27 באפריל 2014

מעונות הגיל הרך בגוש עציון



בפתח דברי, אני רוצה להדגיש שאני מעריך מאד את העבודה של ראשי המועצה, והמתנ"ס, ואת דאגתם לילדי המעונות, להורים וגם לעובדות המעונות. אני גם מעריך מאד את העבודה המסורה של המטפלות במעונות, ואת רצונן לדאוג לתנאי העבודה שלהן. בנוסף לכל זאת, אני מבין ומרגיש את המצוקה של ההורים שבמשך מספר ימים 'מטפסים על הקירות' בניסיונות להתמודד עם השביתה של המטפלות.
נקודת המוצא צריכה להיות שכולם מתכוונים לטוב - ולנסות לחפש את הצדדים המשותפים ואת נקודות ההסכמה. 
העברת המעונות למפעיל חיצוני
4 קושיות על הוצאת המעונות למפעיל חיצוני (מטרת הקושיות אינן לקנטר ח"ו אלא לעורר דיון אמיתי בשאלות):
  1. מה נשתנה שהוחלט להעביר את הפעלת המעונות למפעיל חיצוני?
  2. מדוע ההתקשרות עם המפעיל החיצוני מנוהלת על ידי המתנ"ס, ולא על ידי המועצה האזורית, שהיא המחזיקה את סמלי המוסדות?
  3. תנאי המכרז להפעלת המעונות: למה ההתקשרות היא לתקופה כל כך ארוכה (10 שנים)? האם המפעיל יעביר שכר דירה/תמלוגים כלשהם למתנ"ס או למועצה?
  4. האם יש מחוייבות של המפעיל החדש לתנאי העסקה הולמים(תנאי שכר, קרן השתלמות, העלאות שכר סבירות בהתאם לותק)?, או שלהפך - צפויה הרעה בתנאי ההעסקה של המטפלות?
להלן מה שאני הבנתי מהתשובות שקיבלתי אמש מראש המועצה דוידי פרל ל4 השאלות:
  1. הסיבה להעברה למפעיל חיצוני היא שהיתה הבנה שצריך גורם שמתמחה בתחום המעונות – שיוכל להשקיע בתחום הפיזי של המעונות – שיפוצים, חצרות, ציוד, תשתיות. כמו כן - ידע לנהל את המעונות בצורה מקצועית ועדכנית, יידע לעבוד מול המשרדים הרלוונטיים וכו'. 
  2. הניהול של תהליך הוצאת המעונות למפעיל חיצוני נעשית על ידי ראש המועצה וסגנו, זה דרך המתנ"ס כי הוא הגורם שניהל בפועל את המעונות בשנים האחרונות.
  3. הצורך בתקופה הממושכת של 10 שנים נובעת מהצורך של המפעיל החדש להשקיע בתחילת הדרך כסף רב כדי לשפר את המצב הפיזי במעונות, ויידרשו מספר שנים לא קטן כדי להחזיר את ההשקעה ההתחלתית. מבחינת תמלוגים – זה מתוכנן, זה אמור להיכנס למתנ"ס לצורך פיקוח על המעונות (במידה ויידרש), ולצרכים שונים של המתנ"ס. התמלוגים מהשנה הראשונה יידחו וייפרסו לשנים הבאות, בגלל ההשקעות הגדולות יחסית שנדרשות בשנה הראשונה. (הערה שלי: אנחנו צריכים לעשות מאמץ לעזור ככל האפשר למטפלות – זו אוכלוסיה חלשה, שעובדת קשה מאד ובמסירות למעננו. אחד הכיוונים האפשריים הוא להקצות חלק משמעותי מהתמלוגים לצורך חיזוק המטפלות, ימי כיף, סיוע, השתלמויות מקצועיות, קידום אישי.
  4. לגבי תנאי העבודה של המטפלות הנוכחיות, אני צריך לברר עוד כדי להבין בדיוק מה יהיה. לגבי מטפלות חדשות – נראה שהוא יוכל להעסיק אותן בתנאים שונים (שמן הסתם לא יהיו טובים יותר אלא להיפך). לגבי המנהלות, חלק מתנאי המכרז הוא שמינוי מנהלות למעונות יהיה בהסכמה עם היישוב ועם הנהלת המתנ"ס.

שביתת המטפלות וסכסוך העבודה
מידע על סכסוך העבודה בין המטפלות לבין המתנ"ס
השתדלתי לקבל מידע על סכסוך העבודה שהגיע לשיא בשביתה האחרונה. אם נחזור כמה חודשים אחורה - בסוף שנה"ל תשע"ג - הוכרז סכסוך עבודה על ידי המטפלות במעונות, במטרה לשפר את תנאי העסקתן, ולאפשר להן להתאגד. תחילת הדרך הייתה מבטיחה, וזה זכרון הדברים שנחתם על ידי נציגת המטפלות, מנהל המתנ"ס ונציג ההסתדרות:

זכרון דברים - ז' אלול תשע"ג
1. בישיבה בנושא תנאי העסקה של המטפלות בגוש עציון הושגו ההבנות הבאות
א. תנאי העבודה והשכר של המטפלות בגוש עציון יהיו בתנאי העבודה של מטפלות בארגון נעמת
ב. לאחר המצאת התנאים האמורים לעיל, יוחל מו"מ להקניית זכויות מטפלות נעמת במסגרת של הסכם קיבוצי מיוחד בין ההסתדרות להנהלת מתנ"ס גוש עציון.
ג. ההסתדרות מתחייבת שלא לנקוט בצעדים ארגוניים כל עוד מתנהל המו"מ בנפש חפצה.
ד. כל האמור לעין בכפוף לאישור הנהלת המתנ"ס
חתומים:
בונפיל דניאל, יו"ר ההסתדרות במרחב ירושלים
טובה טסלר, יו"ר ועד העובדים
בני לוי, מנהל המתנ"ס בגוש עציון


הכרזת השביתה
לפי החוק, יש להודיע על שביתה 14 יום מראש. המועצה מאשימה את ההסתדרות שההודעה הגיעה מספר קטן של ימים מראש, בניגוד לחוק. ההסתדרות מצידה טוענת שסכסוך העבודה פתוח מהקיץ שעבר ולכן היא יכולה להודיע על שביתה ללא התראה. לי אישית אין כלים משפטיים לדעת מי צודק.

הויכוח על חתימה על הסכם קיבוצי
הדרישה המהותית ביותר של המטפלות היא חתימה על הסכם קיבוצי, פחות או יותר לפי התנאים של מטפלות נעמת. צריך להבין שהסכם קיבוצי הוא שם כולל להסכמים שונים. המשותף לכל ההסכמים הקיבוציים הוא שהם חלים על כל העובדים במקום העבודה. עם זאת, התנאים של ההסכם הקיבוצי משתנים ממקום למקום.
אחת השאלות המהותיות היא שאלת האפשרות לפטר עובדים. בחלק מההסכמים הקיבוציים, אין אפשרות לפטר עובדים ללא הסכמה של הועד. אבל, אפשר בהחלט לחתום על הסכם קיבוצי בו פיטורי העובד/ת לא יהיו תלויים בהסכמת הועד, אלא בשיקול דעת סביר של הנהלת המעון/הגוף המפעיל את המעונות. במקרה של מעונות, בו אנחנו עוסקים אחרי הכל לא במפעל כזה או אחר אלא בנשמות רכות של ילדים, סביר שתישמר אפשרות לפטר מטפלת במקרה של חוסר התאמה (שלא תמיד מתגלה בתקופת ניסיון כזאת או אחרת).
היתרון הגדול של הסכם קיבוצי הוא שהוא לא יאפשר למפעיל חדש לפטר שרירותית מטפלות שיש להן תנאי עבודה מסוימים על מנת להכניס עובדות בתנאי עבודה גרועים בהרבה.

האם צריך להיות לנו אכפת מתנאי העבודה של המטפלות?
כאן אנחנו נוגעים בלב השאלה מבחינת הורי הפעוטות, וכלל תושבי המועצה: האם אנחנו מחוייבים לדאוג לתנאי העבודה של המטפלות?
אחלק את תשובתי לשתיים: 
ברמה הערכית והיהודית, התשובה לדעתי ברורה וחדה - קראנו השבת את פרשת קדושים, שלא עוסקת בעולמות רוחניים מופשטים אלא ב'וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵֽעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה' ', בדאגה לשכר השכיר, בהשארת לקט, שכחה ופאה. כל אחד מאיתנו שהיה באותו מצב של המטפלות שיוצאות מהבית לפעמים ב5:30 בבוקר, חוזרות מאוחר הביתה, עובדות קשה מאד, ומקבלות בסוף החודש שכר מינימום (אולי כמה שקלים יותר) - היה מצפה ממי שמקבל את שירותיו שידאג לו. 
ברמה המעשית, לענ"ד התשובה גם כן ברורה - ככל שהתגמול עבור העבודה במעונות יהיה מכובד יותר, האפשרות להשיג ולפתח כוח אדם איכותי יותר תעלה באופן ישיר. אם התנאים יהיו גרועים, כל אחת שתוכל לברוח תעשה זאת, לא תהיה אפשרות לפתח ולהעצים כוח אדם מנוסה ואיכותי. התחושה של עובדת שמקום העבודה מכבד אותה ומתגמל אותה חשוב מאד להזדהות שלה עם מקום העבודה ולמוטיבציה שלה.

במקום סיכום
אני בטוח שהדברים שכתבתי הם חלקיים, חלקם אולי לא מדויקים (אשמח לקבל הערות ולתקן), הם לא כוללים הערכות כלכליות לגבי היתכנות שיפור תנאי השכר והתנאים האחרים תוך שמירה על רמת המחירים הקיימת במעונות, ועוד ליקויים אחרים. 
עם זאת, אני מקווה שיש בדברים כדי להעשיר את הדיון, להרחיב את נקודת המבט ואולי לקרב את ההסכמה.

עדכונים
עדכון יום ג' כט' ניסן - 10:45
תשובות ראש המועצה לשאלותי על הכנסת המפעיל החיצוני למעונות-לעיל בסעיף "העברת המעונות למפעיל חיצוני"
עדכון אור ליום ג, כט' ניסן - 23:18:
בישיבת המליאה, ראש המועצה ומנהל המתנ"ס עדכנו על ההסכם שנחתם בין המתנ"ס והמועצה להפסקת השביתה של המטפלות. עיקרי ההסכם הם:
  • הוסכם להתחיל לשלם למטפלות קרן השתלמות (סדר גודל מבחינת המתנ"ס - הוצאה של כ-40 אלף ש"ח בחודש)
  • ההסכם הוא לפחות למשך שנה.
  • לא נחתם הסכם קיבוצי עם המטפלות. 

עדכון - יום ב, כח' ניסן - 14:00:
דיברתי זה עתה עם סגן ראש המועצה משה סוויל והוא אמר לי שבשעה טובה השביתה נגמרה, בחתימה על הסכם. (כרגע אני לא יודע עוד פרטים)

יום ראשון, 13 באפריל 2014

חג האביב העברי

ברכה לחג
כמובן שאי אפשר להעביר שיחה כל שהיא בימים אלו בלי לפתוח ולחתום בברכה לחג האביב. אני מברך אתכם בברכת חג שמח, חג חרות אמיתית, חג אביב פנימי וחיצוני, ו... יום הולדת שמח לעם ישראל!! יהי רצון שיפתחו לנו בחג זה שערי אמונה, שערי גאולה, שערי קרבת ה', שערי פרנסה, שערי שמחה ושערי שלום - בבתינו הפרטיים, בבית כרמי צור, ובבית ישראל כולו.
קידום התיירות בכרמי צור
לאחר שיחה עם המזכירות על הנושא סוכם שלאחר פסח תתקיים פגישה עם עמותת התיירות של הגוש לצורך חשיבה משותפת על הכיוונים האפשריים לפיתוח התיירות ביישוב. בעיני, לנושא התיירות חשיבות התיישבותית רבה מאד - הוא ממחיש לבאים בשערי היישוב (וגם לנו) את הקשר העמוק לחבל הארץ בו קבענו את בתינו. ולא פחות מכך הוא מחבר אותנו לבית ישראל שברחבי הארץ. לתיירות יש גם חשיבות כלכלית (נכון להיום אין מקורות תעסוקה ביישוב, והתיירות היא אחד הכיוונים האפשריים, אם כי חשוב לדעתי לקדם זאת גם אם זה לא יהיה ענף כלכלי).
כביש 'לב יהודה'
בשיחה היום עם ראש המועצה, דוידי פרל, הוא עדכן אותי שביום שישי הוא נפגש עם שר הביטחון. שר הביטחון עדכן אותו שהייתה לאחרונה התקדמות משמעותית בנושא 'איגום המשאבים' הממשלתי לקידום כבישים ביהודה ושומרון, בהשתתפות משרדי הביטחון, השיכון והתחבורה, ובהם גם כביש 'לב יהודה' (שנמצא גבוה מאד בסולם העדיפויות). כעת, הכביש יעבור לתכנון מפורט בתקווה שהוא ימשיך גם לביצוע.
ישיבת מליאה
ישיבת המליאה האחרונה התקיימה בכט' אדר ב'. אנסה לגעת במדגם מהנושאים שעלו במהלך הישיבה.
נושא אחד שעלה הוא ההתנהלות הכלכלית של המועצה, שמתבססת בין השאר חלקה על לקיחת הלוואות. בחלק מהמקרים ההלואות מכוסות על ידי תקציבים ממשלתיים ('תב"רים', תקציב בלתי רגיל, בעגה המקצועית), ומשמשות לקידום פרוייקטים, כמו בינוי גנים למשל, עד שהתקציב הממשלתי מגיע. במקרים אחרים, כמו בינוי בית הספר הרביעי בגבעה הצהובה, ההלוואות מיועדות להיות מוחזרות מתקציב המועצה השוטף במהלך השנים הקרובות.
נושא אחר שעבר במליאה (אך ללא דיון משמעותי) היה אישור רשימת חברי המועצה הדתית גוש עציון. הרשימה מוגשת על ידי המועצה לשר הדתות והרשימה הסופית מאושרת לאחר קבלת הסכמתו. הרכבת הרשימה כולה התבצעה על ידי ראשי המועצה האזורית, תוך התייעצות עם ראש המועצה הדתית והמזכיר. יש לי הרהורים שונים על דרך האישור שתיארתי. יש בעייתיות בעובדה שחברי המליאה יתבקשו לאשר רשימה, שאין להם כלל יכולת להשפיע עליה. הפתרון שנראה לי הוא שתהיה אפשרות להציע מועמדים למועצה הדתית, כך הרשימה תוכל להיפתח לאנשים שמעוניינים להשפיע ולתרום.
ועדת קרקעות והתיישבות
הוועדה בה שובצתי היא ועדת קרקעות והתיישבות, שמורכבת משילוב של חברי מליאה, אנשי המקצוע במועצה שעוסקים בנושא, וכן תושבי הגוש שקשורים לנושא ההתיישבות. בוועדה יש אנשי התיישבות ותיקים ואני יחסית טרי בתחום, כך שיש לי הרבה מה ללמוד. הועדה עוסקת בחשיבה ובפעילות לקידום ההתפתחות של היישובים בגוש, ובטיפול בנושא הקרקעות בכלל הגוש. השתתפתי בינתיים בישיבה אחת, בה עלו גם נושאים הקשורים ליישוב, בעיקר סביב נושא אדמות הסקר והאפשרויות לקדם אותן. הנושא חשוב גם למזכירות היישוב וגם לאנשי המועצה והוועדה הנוגעים בעניין, ובעזרת השם, בכוחות משולבים נוכל להתקדם. בין השאר פגשתי את גלעד פרוינד, מנהל מו"פ חקלאות ההר (הפועל בין השאר בגוש עציון), והוא אמור להגיע לביקור באזור שלנו אחרי פסח.
בית הספר אורות עציון גוש עציון
נושא נוסף הנוגע לפעילות המועצה אליו בו אני מתעניין הוא בית הספר אורות עציון גוש עציון. בית הספר הוקם במהלך מהיר מאד, כאשר התברר בשנה שעברה שתלמידי גוש עציון אינם יכולים ללמוד עוד ב'אורות עציון - אפרת'. נכון לעכשיו, מתקיימים דיונים לגבי המקום בו בית הספר ימוקם בשנה הבאה. באופן עקרוני המועצה מייעדת לבית הספר את המבנה הנבנה בגבעה הצהובה ("בית הספר הרביעי", שנבנה במקור ל'ראשית' אך הם לא מעוניינים בו), אך ברור שהוא לא יהיה מוכן בתחילת השנה, וקשה לדעת מתי בדיוק הוא יהיה מוכן. השאלה היא מה יהיה בינתיים - לשנה הבאה נרשמו לכיתה א' בבית הספר קרוב ל-150 תלמידים.
לשכת תעסוקה בגוש עציון
לפני כחודש, בשיחה עם חבר מהיישוב שכרגע לא מועסק, עלה הנושא של לשכת תעסוקה באזורנו. מסתבר שיש לשכת תעסוקה בקרית ארבע ובירושלים אך לא בגוש עציון. לדברי החבר, החוסר גורם לטרחה רבה לעשרות אנשים בגוש שאינם מועסקים כרגע, ונדרשים לכתת את רגליהם לירושלים או לקריה כדי לחתום בלשכה. פניתי בנושא לראש המועצה. הנושא נמצא עכשיו בטיפולו של מנכ"ל המועצה המסור רועי וולר. כעת בוחנים אפשרות לפתוח לשכת תעסוקה באזור צומת הגוש אך הדברים נמצאים בשלבים ראשוניים. ואני מאחל לכל מי שלא מועסק היום, שימצא מהר עבודה, עוד לפני שתיפתח הלשכה כאן בגוש.
עוד רעיונות?
המסר העיקרי מהפסקה הקודמת היא שבטוח שלכם, יש עוד הרבה רעיונות על דברים שכדאי ואפשר לקדם בגוש או ביישוב בעזרת המועצה. אני אשמח לשמוע את הרהורי לבכם
בברכת חג שמח וכשר
אברהם

יום שבת, 22 בפברואר 2014

בארץ אהבתי...התיירות פורחת

בארץ אהבתי, התיירות פורחת...
למה תיירות בכרמי צור? היישוב כרמי צור הוא אתר התיישבות יהודי כמעט יחיד במרחב שבין גוש עציון לבין קרית ארבע-חברון. היישוב ממוקם בלב אחד האזורים ההיסטוריים החשובים ביותר ביהודה – אזור שמילא תפקיד מרכזי בתקופת ההתנחלות (הערים גדור, בית צור, חלחול), תקופת שיבת ציון ("נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור"), תקופת מרד החשמונאים (קרבות בית צור), הקמת מפעלי המים הגדולים של ירושלים (שיוצאים מעיינות אל-ערוב הסמוכים). מהיישוב תצפית רחבה למרכז הר חברון, אל המתלולים החריפים לכיוון השפלה, ולעבר מישור החוף – מעזה עד תל אביב. שם היישוב 'כרמי צור' נגזר בין השאר מהכרמים – נכון להיום, היישוב מוקף מכל עבריו בכרמים. סביב ליישוב ובתוכו, יש שרידים קדומים לתרבות הכרמים והיין שנהגה באזור בתקופת המקרא ולאורך כל השנים מאז. במהלך השנים האחרונות פותחו סביב לכרמי צור מסלולי טיולים רבים שמאפשרים גישה בלעדית לנופי הסביבה, וכן למעיינות הרבים הפזורים בבקעה ובהר. בעזרת עבודת שטח ותכנון מדוקדקת, וכן תיאום ושיתוף פעולה עם צה"ל יצאו קבוצות רבות לטיולים מאובטחים בסביבת היישוב.
בשיחות עם אנשים שונים מהיישוב ומחוצה לו עלו מספר כיוונים בהם ניתן לפעול כדי לפתח את התיירות ביישוב:  
  • פיתוח טיילת משולטת ביישוב, שתכלול 'שלחנות תצפיות', שלטי הסבר והדרכה, ותהווה בסיס לסיור של קבוצות או יחידים ביישוב. הטיילת תכלול תצפיות לעבר הרי חברון ואתריהם, תצפיות מרכז הארץ, מעבר בשרידים ארכיאולוגיים (גתות, שרידי מבנים, בור מים), היכרות עם שכונות היישוב. 
  • הקמת תצוגה ארכיאולוגית קבועה של ממצאים מהאזור. ברשות העתיקות יש אוסף של מטבעות וממצאים אחרים שנמצאו בעיקר בבית צור העתיקה, שאינם מוצגים לקהל הרחב. דורש מקום סגור ומוגן, אבל לא חייב להיות מוזיאון שלם, יכול להיות גם קיר תצוגה באחד ממבני הציבור הקיימים ביישוב. 
  • ארגון 'הכנסת אורחים כרמי צור', לעולי הרגלים שפוקדים ברבבותיהם את עיר האבות חברון הסמוכה בפסח ובסוכות, וכן בימי הרחמים והסליחות. כולל: דוכני מכירה, הפעלות לילדים אתר לעריכת פיקניקים / מנגלים מכירת אוכל – קבוצות/יחידים. 
  • המשך פיתוח מסלולי הטיולים הרגליים וטיולי אופניים סביב היישוב – הקמת 'מנהלת טיולים' לקידום הנושא, רצוי בשיתוף עם בתי ספר שדה בסביבה. פתיחת ימים מרוכזים (בקיץ/חול המועד) בהם המסלולים יהיו מאובטחים לאורך היום וקבוצות ומשפחות יוכלו לטייל בהם. 

  • פיתוח פעילויות קיץ בסגנון 'הפנינג' – מוקד אחד יכול להיות סביב נושא הגפן, היכרות עם גידול הכרמים המסורתי, ביקור בגתות העתיקות ביישוב, דריכת יין... פעילות זו מתאימה מבחינת העונה לחג הסוכות, התקופה בה נבצרים ענבי היין באזור.
כיוון נוסף ומעניין שכדאי לחשוב עליו הוא פיתוח תחום מורשת המכבים – כרמי צור הוא המקום היחיד ממנו ניתן היום לצפות לעבר אתר קרב בית צור – הקרב של חנוכה ממנו המשיכו החשמונאים לטיהור בית המקדש. אין היום הרבה אתרים שמרכזים את נושא מורשת החשמונאים, וכרמי צור הוא בהחלט מתאים לפתח את הנושא.

איך ממשיכים הלאה? ראשית, אשמח מאד לשמוע עוד רעיונות ועוד כיוונים מאנשים שונים ביישוב (רצוי למייל: avrumw@gmail.com). השלבים הבאים הם להתייעץ עם מזכירות היישוב אלו כיוונים נראים להם מעשיים וראויים, ואיך ניתן לקדם אותם. ובנוסף, לנסות לקדם מול גורמי התיירות במועצה את הרעיונות השונים. 

עוד נושא אחד שאי אפשר שלא לכתוב עליו כמה מילים - "המצב"
התקופה האחרונה לא רגועה כלל וכלל מבחינה מדינית, מאחורי הקלעים מתבשלות להן מזימות כאלה ואחרות, שהכיוון הכללי שלהן לא מריח טוב כלפי עם ישראל - הרעיון של הקמת מדינת מחבלים בראשות ארגון המרצחים פת"ח וגרורותיו הממאירות (חמאס, הג'יהאד האיסלאמי) בלב הארץ, מעלה צמרמורת בגב כל ישראלי שפוי. אחת הבעיות הקשות היא שאנחנו באופן כללי רדומים/מורדמים, וכדי לפתור את הבעיה, התכנסה לפני שבועיים פגישה ראשונה של חברים שמעוניינים להקים ארגון 'ועד מתיישבי יהודה'. בפגישה השתתפו ראשי המועצות גוש עציון, קרית ארבע והר חברון, וכן תושבים מיישובים באזור, מאז התקיימו שתי פגישות של הגרעין המקים של ועד המתיישבים. המטרה היא לפעול - גם בתחום המדיני הכללי בכל דרך אפשרית, וגם לפתרון בעיות יומיומיות בהתיישבות (ביטחון בכבישים, התמודדות עם אנרכיסטים, שבירת ההקפאה השקופה בבנייה). 
ולסיום
מחר בערב תתקיים בעז"ה ישיבת מליאה במועצה, אשתדל לעדכן בהמשך בדברים מעניינים שיעלו בישיבה



יום ראשון, 26 בינואר 2014

מליאה חדשה - תקופת התארגנות והתחלות ראשונות

השתלמות חברי מליאה
אתמול התקיימה ברמת רחל השתלמות לחברי מליאה במועצות אזוריות על ידי מרכז הדרכה לשלטון המקומי במשרד הפנים. החלק העיקרי ניתן בידי משפטנית ממשרד הפנים, עו"ד נעה בן אריה. בין הנושאים שעלו הם הזכות לקבל מידע, אלו מסמכים ניתן לקבל? (באופן כללי כל מסמך קיים שלא נוגע לצנעת הפרט), שאלת ניגודי עניינים (כיצד ינהג חבר מליאה שאשתו מנהלת בית ספר), מינוי בעלי תפקידים ברשות ועבודה עם פקידי המועצה (הגבול הדק לפעמים בין קביעת מדיניות לבין ניהול מקצועי). זו הייתה הזדמנות לפגוש מכרים חדשים, חברי מליאה מגיתית שבמזרח ועד עין נקובא במערב, וגם חבר ותיק, אבנר שמיר מנגוהות. נכח גם ראש המועצה הטרי של דרום הר חברון יוחאי דמרי, דיברתי איתו קצת על נושא כביש 'לב יהודה' והוא אמר לי שהוא רואה בכך את אחד המפתחות המרכזיים לשיפור הנגישות של הר חברון לכיוון ירושלים, וישמח להשתתף בקידום הכביש.
ישיבת מליאה
בהמשך הערב התקיימה ישיבת מליאה, הישיבות מתקיימות פעם בחדש בשעות הערב. סדר היום נקבע על ידי ראש המועצה, אבל גם חבר מועצה מן המניין יכול להשפיע על סדר היום על ידי בקשה להעלאת נושא לסדר היום, והגשת שאילתא.  
המצב המדיני
הישיבה נפתחה בדברים של ראש המועצה דוידי על המצב המדיני, שתיאר את הערפל המדיני ששורר כעת. כך הגדיר זאת הרב עמיחי גורדין (נציג אלו"ש): "מי שיודע מה קורה לא מדבר, ומי שמדבר לא יודע". המועצה שותפה לצעדה שמתארגנת ל'מבשרת אדומים' ביג' אדר א' בקריאה להיום הבטחת ראש הממשלה לבנות את השכונה שתחבר את ירושלים למעלה אדומים ותציל את בירת ישראל מעניבת החנק של הבנייה הערבית ממזרח.
ועדות המליאה
התבצע שיבוץ לוועדות המליאה, ואני שובצתי לוועדת קרקעות והתיישבות. חשוב לציין שבאופן עקרוני ניתן לשלב בחלק מועדות המליאה גם תושבים שאינם חברי מליאה, כך למשל התמנתה ועדת הנצחה לחללי הטרור בראשות רותי גיליס-ארנוולד. אם לדוגמה יש תושב שנושא איכות הסביבה בוער בעצמותיו והיה רוצה לקדם אותו ברמה הגושית, הוא מוזמן לפנות אלי או לראשי/מנכ"ל המועצה ולבקש להצטרף לועדה. 
אגרת מבני ציבור - 
המצב הקיים ביישובי המועצה היום הוא שבחלק גדול מהיישובים הכסף הנדרש לבניית מבני ציבור נגבה על ידי היישובים דרך האגודה השיתופית, 'דמי כניסה', 'מס בית כנסת', 'קניית מגרשים' ושאר דרכים יצירתיות. לעומת זאת יש יישובים בהם לא התבצעה גביה במשך השנים, וכן מתעוררים צרכים חדשים, הרחבות של יישובים ועוד שדורשים את הסדרת הנושא. 'דרך המלך' החלקה ביותר מבחינה משפטית ושלטונית לגביית כספים עבור מבני ציבור היא בעזרת אגרת מבני ציבור שמוטלת על ידי הרשות המקומית. אתמול התקיים דיון ראשוני בנושא במליאת המועצה, כרגע לגבי היישוב נוקדים. עד כה, אגרת מבני ציבור הוטלה רק ביישוב אחד, הר גילה, והתעוררו שם בעיות ומתחים (זה הגיע עד בג"ץ - ואפילו הוא לא רצה להתעסק עם זה וגלגל את הנושא לבית משפט השלום ...) שיהיה צורך ללמוד מהם על מנת שלא ליפול בהם שוב. כמובן שעולות שאלות כבדות משקל -
  • האם האגרה נגבית בצורה שווה מכל התושבים, או שכשמתבצעת הרחבה ניתן לגבות רק מהמצטרפים החדשים? (זו הייתה ההחלטה בהר גילה, אחת הסיבות למתחים. שאלה זו עלתה ביישובנו לקראת בניית פרוייקט 'משהב', שבה ועלתה לסדר היום לאחרונה, ואכמ"ל)
  • האם האגרה תוטל רק בהתאם להסכמת היישוב? כיצד מוגדרת הסכמת היישוב - ועד היישוב? אסיפת חברים? (לשם ההמחשה, המליאה הקודמת הטילה על תושבי היישוב בת עין אגרה לשם הקמת מערכת ניקוז ביוב בלא לקבל את הסכמת התושבים)
  • האם כל הבנייה תתבצע על ידי המועצה? מה יקרה אם היישוב יטען שהוא יכול לבצע את הבנייה בעלויות נמוכות מאלו של המועצה?
  • איך משכנעים את התושבים שלא מדובר על עוד סוג של ארנונה שתיבלע בעוגת התקציב הכללית של המועצה אלא בכסף ייעודי שישמש רק לבניית מבני הציבור?
  • איך מחליטים לאלו מבנים גובים אגרת ציבור, ועבור אלו מבנים המועצה תצליח לגייס כספים ממשרדי ממשלה, או מתקציבי פיתוח של המועצה(האם יש כאלה?)

יש לציין, שבניגוד ל'דמי כניסה', מס בית כנסת וכד', אגרת מבני ציבור מוטלת לא כמס גולגולת/בית אב, אלא לפי שטח הבית/דירה שבבעלות התושבים.
עוד משפט על כביש 'לב יהודה'
אתמול נערך בגוש עציון סיור של חברת הכנסת שולי מועלם בגוש עציון, בהם הוצגו לה פרוייקטים מרכזיים בהם המועצה עוסקת. אחת התחנות בהן היא ביקרה היא תצפית על התוואי המתוכנן של כביש 'לב יהודה'. העובדה שנושא הכביש נכנס ל'שגרת הסיורים' של אנשי ציבור שמבקרים בגוש עציון, הוא חשוב מאד מאד, אינו מובן מאליו, ויש לזקוף אותו לזכות ראש המועצה דוידי שהתגייס לעניין וכמובן לזכות ועד הפעולה בכרמי צור (כבוד!!)

המשך שבוע טוב, ובקרוב חודש טוב, ושמח!!
אברהם

יום שישי, 10 בינואר 2014

ארוע מכונן - צעדת הל"ה

הלילה השתתפתי עם חברי מליאה נוספים בצעדת הל"ה, מקיבוץ נתיב הל"ה (המכונה נתיבָל'ה בפי העם) עד למרגלות גבעת הקרב, מתחת למחסום הל"ה (מחסום ג'בע בפי בני דודינו, שיש להם שמות מוזרים למקומות בארץ, למשל לבית החולים הדסה הר הצופים הם קוראים 'הדסה עיסוויה'...).
הארוע אורגן על ידי עובדי המועצה האזורית גוש עציון המסורים, בשיתוף צה"ל ועוד גורמים רבים וטובים. השנה השתתפו בארוע כ-8000 בני נוער (בלטו בנוכחותם: נוער כרמי צור!!!), מעט מבוגרים ואנשי ציבור (בלטו בנוכחותם: השר בנט, ח"כ שולי מועלם, המח"ט ואלוף הפיקוד {שהגיע  לארוע עם שני בנים}, וסמזכ"ל בני עקיבא!!!{כנ"ל, עם שלשה})
הארוע הוא בעיני חוויה חזקה מאד ומרגשת למשתתפים בו, ומעבר לכך הוא נוגע בנקודה שהיא אולי הכי קריטית היום לחיזוק אחיזתנו בארץ - חיבור של הנוער לסיפור של הקשר שלנו לארץ, חיבור לגוש עציון של אז, וגם של היום. המחזה של שעות בהם אלפי בני נוער גולשים ובידיהם פנסים מההר לרחבה שלמרגלות גבעת הקרב, ייחקק בזכרוני, מומלץ בחום (למרות שקר מאד בלילה).

במהלך הלילה, הזדמן לי לשוחח עם כמה אנשים, על כמה נושאים שעל סדר היום, רציתי לשתף אותכם בכך.
ראש המועצה דוידי פרל - על הרישום לכיתות א' השבוע פנה אלי תושב היישוב שהיה מוטרד ממערכת הרישום החדשה לכיתות א באתר המועצה. טענתו הייתה שבאתר חייבים לסמן מספר אפשרויות של בתי ספר, לפי סדר עדיפות ואילו הוא רוצה לשלוח רק לבית ספר אחד, ובכל מקרה לא מוכן שהמועצה תשבץ את ביתו בניגוד לרצונו.
תשובתו של דוידי הייתה שכל ילד יוכל להירשם לבית הספר בו הוריו חפצים, ואין כוונה להכריח אנשים לשלוח את ילדם לבית ספר שאינם רוצים בו. במידת הצורך, תפתחנה כיתות נוספות בבתי הספר להם יהיה ביקוש גבוה (למעט בי"ס ראשית בראש צורים, שגם היום מוגבל לשתי כיתות בלבד)
השר נפתלי בנט בין סחיבת אלונקות (שלש דקות בסך הכל מתוך הליכה של 4 שעות, אבל מברוכ, אני אישית לא סחבתי אפילו שניה...), אינסוף שיחות והצטלמויות עם הנוער, והרצת הפמליה עד צאת נשמתה (כמעט), כבוד השר התפנה גם להחליף איתי כמה מילים. אחרי שדוידי הציג אותי, כמובן שהזמנתי אותו ליישוב, ואגב כך הצעתי שאולי יקים אצלנו אזור תעשייה קטן. ההצעה זכתה לתמיכה נלהבת של סגן ראש המועצה שהציע 'אזור תעשייה גדול, למה קטן'. מכיון שעלה שם יישובנו הקט, ראש המועצה דוידי העלה בפני בנט את הצורך הדחוף בסלילת כביש 'לב-יהודה/עוקף אל-ערוב' שיחליף את הכביש העותומני בו אנחנו נוסעים בכל יום לגוש ולירושלים.
אלוף פיקוד מרכז - ניצן אלון את אלוף הפיקוד שאלתי לגבי הסטטוס של הכביש העוקף, לדבריו הפיקוד הציב אותו בראש סולם העדיפויות, וכרגע זה נמצא בשלב של 'איגום' משאבים ('שנורר' , בשפה קצת פחות מהוקצעת) במשרדי הממשלה השונים - ביטחון, תחבורה,תשתיות.


עוד כמה מילים על ענייני המועצה:
לפני שבוע וחצי אושר תקציב המועצה. מי שמעוניין לראות את התקציב, חוברת התקציב נמצאת אצלי וכל המעוניין מוזמן לעיין בה. כמו כן אושר מינויו המחודש של משה סוויל (נציג תקוע במועצה) לסגן ראש המועצה. לקראת הישיבה הבאה החברים צריכים להשתבץ לועדות השונות של המועצה.


כל טוב לכולם!!
אברהם