דף מידע על כרמי צור

אזור כרמי צור בתנ"ך ובעת העתיקה

תנ"ך

ספר בראשית - כרמי צור ממוקמת על דרך האבות – בדרך זו הלך אברהם אבינו במסעיו, כאן הוא עבר יחד עם יצחק בדרך להר המוריה, ודרך כאן עלה יעקב לבית אל בדרכו לחרן לבית לבן. בברכת יעקב ליהודה, תופש מקום נרחב גידול הגפן וייצור היין שאפיינו את נחלת יהודה בכלל ואת הר חברון בפרט: (מט,יא-יב) "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה: חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב"׃

ספר יהושע - יהושע טו,יח - "חַלְחוּל בֵּית-צוּר וּגְדוֹר", חלחול ובית צור נמצאות מדרום לנו, וגדור מזוהה צפונה לנו, מערבית לכפר בית-אומר.

ספר נחמיה ימי שיבת ציון – בית צור הייתה בירת הפלך (חצי פלך) הדרומי בפחוות יהודה, נחמיה ג,טז "אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגבורים". מדרום לבית צור שכנה ממלכת אדומיאה. שרידים מהתקופה הפרסית התגלו בבית צור, וכן בחרבת אל קאט   (גבעת התשליך)

תקופת המקבים

בתקופת המקבים שימשה בית צור מבצר קדמי מול ממלכת אדום שהשתרעה עד להרי חברון. יהודה המקבי בנה בבית צור מצודה, על בסיס החומה הכנענית. הוא גם הפך מאגר מים תת-קרקעי למעבר סתרים, שנועד לאפשר בעת מצור גיחות פתע להשמדת מכונות המלחמה של האוייב. ליזיאס, המצביא העליון של הצבא הסלווקי בארץ, ניסה פעמיים לפרוץ דרך בית-צור בדרכו לירושלים. בפעם הראשונה, ב-165 לפנה"ס, הוא נכשל ונסוג על עקבותיו. בעיקבות הניצחון בקרב בית צור הראשון, החשמונאים עלו לירושלים, טיהרו את המיקדש וקבעו את חג החנוכה.

שנתיים לאחר טיהור המקדש, ב-163 לפנה"ס, עלה ליזיאס על בית-צור בעוצמה רבה פי כמה, וצר עליה. בסופו של דבר גברה יד ליזיאס ובית-צור נפלה. כיבוש בית-צור פתח לפני ליזיאס את הדרך לעבר ירושלים עד בית-זכריה, שבתחומי גוש-עציון דהיום. בשנת 160 לפנה"ס, אחרי מפלת יהודה המכבי, ביצר בכחידס את בית-צור והציב בה חיל מצב (חשמונאים א', ט', נ"ב). אבל אחיו הצעיר של יהודה המכבי, שמעון, שהביא את העצמאות לארץ יהודה וכונן את ממלכת החשמונאים, כבש את בית-צור מחדש (חשמונאים א', י"א, ס"ה).

עם חידוש היישוב היהודי בכרמי צור, החלו ראשוני המתיישבים במסורת של הדלקת נרות חנוכה ב'חרבת טביקה' היא בית צור העתיקה. המסורת נפסקה עם פרוץ מלחמת הטרור בשנת 2000, וחודשה השנה באישור ותחת אבטחה של החטיבה המרחבית עציון תחת פיקודו של אל"מ רומן גופמן.

תקופת מרד בר כוכבא

לפני שנקבע שמו של היישוב כרמי צור – היו שני שמות, האחד – כוכבא על שם בר כוכבא, והשני היה 'עירובין' על שם 'ערביה' – מערכת מערות מסתור מימי בר כוכבא שהתגלתה בסמוך ליישוב.  מערכת מערות המיסתור נחצבו בתחתית המידרון של הרכס שממזרח לכביש הראשי ירושלים -

חברון, בצפון מחנה הפליטים מועסכר אל-ערוב. החפירה הראשונה העלתה כלי חרס ומטבעות מימי מרד בר-כוכבא (המאה השניה לספירה). המימצאים הללו תואמים את המידע ממקורות היסטוריים ומאיגרות בר-כוכבא, לפיו היה באיזור זה מרכז המרד. גם מוצאו של בר-כוכבא - ששמו המקורי היה בר-כוסבה - היה כנראה בסביבה זאת: בכפר כוזבה, המזוהה בח'ירבת כווייזבה, מרחק כ-3 ק"מ מדרום-מזרח למערות ערוב. בנחל חבר שבמדבר יהודה התגלתה איגרת של בר כוכבא, בה הוא מזמין ארבעת המינים מקריית ערביה:

"ליהודה בר מנשה לקריית ערביה . שלחתי לך שני חמורים, כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי יעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם ושלח אותם מפני שהצבא רב, היה שלום."

ארכיאולוגיה

בתחומי היישוב התגלו גתות, ושרידי חווה חקלאית. הגתות תוארכו לימי החשמונאים על סמך מטבע שהתגלה בהן. כ1.5 ק"מ מדרום - חרבת טוביקה, היא בית צור העתיקה. בשכונת צור שלם – התגלה בור עתיק שמתמלא במים מידי חורף עד היום. חרבת אל קאט (גבעת התשליך) – שרידי מצודה מהתקופה הפרסית, היא תקופת שיבת ציון. אזור אל ערוב – השרידים מימי בר כוכבא, מערכת המים שהעבירה מים לירושלים.

גיאוגרפיה

הנוף - היישוב ממוקם על קו פרשת המים הארצי, המחלק את הגשמים היורדים ממזרח- לים המלח, וממערב – לים התיכון. גובה 930-960 מ' מעל פני הים, האקלים קריר יחסית בקיץ, קר מאד בחורף, כמעט בכל חורף יורד שלג. מהיישוב תצפית רחבה למרכז הר חברון, אל המתלולים החריפים לכיוון השפלה, ולעבר מישור החוף – מעזה עד תל אביב. במהלך השנים האחרונות פותחו סביב לכרמי צור מסלולי טיולים רבים שמאפשרים גישה בלעדית לנופי הסביבה, וכן למעיינות הרבים הפזורים בבקעה ובהר. בעזרת עבודת שטח ותכנון מדוקדקת, וכן תיאום ושיתוף פעולה עם צה"ל יצאו קבוצות רבות לטיולים מאובטחים בסביבת היישוב.

מקורות מים בסביבה– בורות מים בסביבה יש בשכונת צור שלם ובחרבת אל-קאט, 'גבעת התשליך'. מעיינות – עינות דלוויה, ואדי קסיס וכו'

טבע – חי וצומח –

בסביבות היישוב יש צמחיית בר ים-תיכונית עשירה, הכוללת עצי אלון, אלה, לבנה, עוזרר, שיחים ופרחים רבים. בין הפרחים הייחודיים שצומחים בסביבות היישוב יש לציין את החלמונית הגדולה שצומחת במורד הדרומי של 'גבעת שורק' בחודשי הסתיו, ואת הצמח 'מורית קלוטה' הפורח בשטחים שמצפון ליישוב לכיוון גדר הביטחון ובית אומר. צמח התרבות הבולט ביותר בסביבות היישוב הוא הגפן – ערביי הסביבה מגדלים את הכרמים בגידולי בעל ובשיטות מסורתיות, הכוללות חריש בעזרת פרדות.  

תולדות הקמת היישוב

בתמונות – טקס העליה לקרקע, סיון תשמ"ה. בתמונה מימין, השר יוסף בורג, ראש המועצה שילה גל, ומוכתר הכפר הסמוך בית אומר, עיסא מוחמד. בתמונה משמאל, הרב יהודה עמיטל.

בסוף שנת תשמ"ב (1982) ממשלת ישראל החליטה להקים יישוב בשם 'כוכבא' בסמוך ליער השועלים, ממזרח לכביש 60 בין בית אומר לאל ערוב. במקביל באותו זמן התארגן בישיבת הר עציון גרעין שחבריו רצו להקים יישוב חדש בגוש עציון. עם הזמן התברר שהמיקום הראשוני שתוכנן ליישוב לא מתאים, ובסופו של דבר אותרו אדמות מדינה, עליהן הוחלט להקים את היישוב. בשנת תשד"ם (1984) עלה היישוב על הקרקע, בשלב ראשון באהלים שהוחלפו בהמשך באוטובוס ישן – בשלב זה גרו וישנו ביישוב חברים שדאגו לשמירה על הנקודה. בתקופה זו הוקמו בתי הקבע הראשונים ביישוב (בבניה טרומית). המשפחות עלו ליישוב בחודש כסלו תשמ"ה – בשלב ראשון 11 משפחות ו3 רווקים. במהלך השנים היישוב גדל, לרוב בכל שלב נבנו כ10-20 יחידות דיור, ובשלב הבניה האחרון נבנו בבת אחת 56 יחידות דיור - שכונת 'משהב'.

זיכרון והנצחה

בצד הצמיחה וההתרחבות, היישוב התמודד גם עם טרור ושכול.

בראשית מלחמת הטרור נהרג בדרך ליישוב ד"ר שמואל גיליס בדרכו ממשמרת בבית החולים הדסה עין כרם. במהלך ה'שבעה' הוקמה שכונת צור שלם, תוך קבלת אישור מראש הממשלה דאז, אהוד ברק שהגיע לניחום אבלים ביישוב.

כשנתיים לאחר מכן, חדרו מחבלים לשכונת צור שלם, ורצחו את אייל ויעל שורק. בקרב שהתנהל מולם נהרג גם חייל המילואים שלום מרדכי.

בעקבות הרצח החל היישוב לפתח ולהיאחז בגבעה שמדרום ליישוב, שנקראה על שם הזוג אייל ויעל – גבעת שורק.

בשנה האחרונה נהרגו שני תושבי היישוב בדרכם הביתה – הדר בוכריס שהתגוררה אצל משפחה מכרמי צור אשר פתחה בפניה את ביתה בשנים האחרונות, ורס"ן במיל' אליאב גלמן שנהרג מ'אש כוחותינו' במהלך לחימה עם מחבל בצומת גוש עציון.

תושבי היישוב היום

במהלך השנים היישוב הלך וגדל, וכיום הוא מונה כ200 משפחות, שהם כ1000 תושבים כן ירבו. הילדים לומדים במוסדות הגיל הרך ביישוב, ואחר כך נוסעים מידי יום לבתי ספר בגוש עציון ובקרית ארבע. המבוגרים עובדים רובם ככולם מחוץ ליישוב. ביישוב שיעור גבוה של נשות ואנשי חינוך, ולצידם אנשים העוסקים במגוון רחב של תחומים –עובדים סוציאליים, משרתים בצבא הקבע, אחיות ורופאים, אנשי מחשבים, עובדי כפיים, ועוד ועוד. רב היישוב הוא הרב רובי בן אוליאל. ביישוב קיים 'כולל בית הבחירה' בראשות הרב צבי שלוה, בו לומדים אברכים בשעות הבוקר והצהריים את תחומי המקדש וקדשיו. הכולל מוציא לאור את עלון 'מעלין בקודש'.

כרגיל אשמח לתגובות להערות ולהארות
אברהם ווייס
avrumw@gmail.com
נ.ב.
דף המידע חובר לקראת ארועי יום העצמאות ה68 של מדינת ישראל, במסגרתם התקיים 'חניון צה"ל' בכרמי צור. בחגיגות השתתפו כ4000 איש, מכל הארץ וכמובן גם מגוש עציון