יום ראשון, 27 באפריל 2014

מעונות הגיל הרך בגוש עציון



בפתח דברי, אני רוצה להדגיש שאני מעריך מאד את העבודה של ראשי המועצה, והמתנ"ס, ואת דאגתם לילדי המעונות, להורים וגם לעובדות המעונות. אני גם מעריך מאד את העבודה המסורה של המטפלות במעונות, ואת רצונן לדאוג לתנאי העבודה שלהן. בנוסף לכל זאת, אני מבין ומרגיש את המצוקה של ההורים שבמשך מספר ימים 'מטפסים על הקירות' בניסיונות להתמודד עם השביתה של המטפלות.
נקודת המוצא צריכה להיות שכולם מתכוונים לטוב - ולנסות לחפש את הצדדים המשותפים ואת נקודות ההסכמה. 
העברת המעונות למפעיל חיצוני
4 קושיות על הוצאת המעונות למפעיל חיצוני (מטרת הקושיות אינן לקנטר ח"ו אלא לעורר דיון אמיתי בשאלות):
  1. מה נשתנה שהוחלט להעביר את הפעלת המעונות למפעיל חיצוני?
  2. מדוע ההתקשרות עם המפעיל החיצוני מנוהלת על ידי המתנ"ס, ולא על ידי המועצה האזורית, שהיא המחזיקה את סמלי המוסדות?
  3. תנאי המכרז להפעלת המעונות: למה ההתקשרות היא לתקופה כל כך ארוכה (10 שנים)? האם המפעיל יעביר שכר דירה/תמלוגים כלשהם למתנ"ס או למועצה?
  4. האם יש מחוייבות של המפעיל החדש לתנאי העסקה הולמים(תנאי שכר, קרן השתלמות, העלאות שכר סבירות בהתאם לותק)?, או שלהפך - צפויה הרעה בתנאי ההעסקה של המטפלות?
להלן מה שאני הבנתי מהתשובות שקיבלתי אמש מראש המועצה דוידי פרל ל4 השאלות:
  1. הסיבה להעברה למפעיל חיצוני היא שהיתה הבנה שצריך גורם שמתמחה בתחום המעונות – שיוכל להשקיע בתחום הפיזי של המעונות – שיפוצים, חצרות, ציוד, תשתיות. כמו כן - ידע לנהל את המעונות בצורה מקצועית ועדכנית, יידע לעבוד מול המשרדים הרלוונטיים וכו'. 
  2. הניהול של תהליך הוצאת המעונות למפעיל חיצוני נעשית על ידי ראש המועצה וסגנו, זה דרך המתנ"ס כי הוא הגורם שניהל בפועל את המעונות בשנים האחרונות.
  3. הצורך בתקופה הממושכת של 10 שנים נובעת מהצורך של המפעיל החדש להשקיע בתחילת הדרך כסף רב כדי לשפר את המצב הפיזי במעונות, ויידרשו מספר שנים לא קטן כדי להחזיר את ההשקעה ההתחלתית. מבחינת תמלוגים – זה מתוכנן, זה אמור להיכנס למתנ"ס לצורך פיקוח על המעונות (במידה ויידרש), ולצרכים שונים של המתנ"ס. התמלוגים מהשנה הראשונה יידחו וייפרסו לשנים הבאות, בגלל ההשקעות הגדולות יחסית שנדרשות בשנה הראשונה. (הערה שלי: אנחנו צריכים לעשות מאמץ לעזור ככל האפשר למטפלות – זו אוכלוסיה חלשה, שעובדת קשה מאד ובמסירות למעננו. אחד הכיוונים האפשריים הוא להקצות חלק משמעותי מהתמלוגים לצורך חיזוק המטפלות, ימי כיף, סיוע, השתלמויות מקצועיות, קידום אישי.
  4. לגבי תנאי העבודה של המטפלות הנוכחיות, אני צריך לברר עוד כדי להבין בדיוק מה יהיה. לגבי מטפלות חדשות – נראה שהוא יוכל להעסיק אותן בתנאים שונים (שמן הסתם לא יהיו טובים יותר אלא להיפך). לגבי המנהלות, חלק מתנאי המכרז הוא שמינוי מנהלות למעונות יהיה בהסכמה עם היישוב ועם הנהלת המתנ"ס.

שביתת המטפלות וסכסוך העבודה
מידע על סכסוך העבודה בין המטפלות לבין המתנ"ס
השתדלתי לקבל מידע על סכסוך העבודה שהגיע לשיא בשביתה האחרונה. אם נחזור כמה חודשים אחורה - בסוף שנה"ל תשע"ג - הוכרז סכסוך עבודה על ידי המטפלות במעונות, במטרה לשפר את תנאי העסקתן, ולאפשר להן להתאגד. תחילת הדרך הייתה מבטיחה, וזה זכרון הדברים שנחתם על ידי נציגת המטפלות, מנהל המתנ"ס ונציג ההסתדרות:

זכרון דברים - ז' אלול תשע"ג
1. בישיבה בנושא תנאי העסקה של המטפלות בגוש עציון הושגו ההבנות הבאות
א. תנאי העבודה והשכר של המטפלות בגוש עציון יהיו בתנאי העבודה של מטפלות בארגון נעמת
ב. לאחר המצאת התנאים האמורים לעיל, יוחל מו"מ להקניית זכויות מטפלות נעמת במסגרת של הסכם קיבוצי מיוחד בין ההסתדרות להנהלת מתנ"ס גוש עציון.
ג. ההסתדרות מתחייבת שלא לנקוט בצעדים ארגוניים כל עוד מתנהל המו"מ בנפש חפצה.
ד. כל האמור לעין בכפוף לאישור הנהלת המתנ"ס
חתומים:
בונפיל דניאל, יו"ר ההסתדרות במרחב ירושלים
טובה טסלר, יו"ר ועד העובדים
בני לוי, מנהל המתנ"ס בגוש עציון


הכרזת השביתה
לפי החוק, יש להודיע על שביתה 14 יום מראש. המועצה מאשימה את ההסתדרות שההודעה הגיעה מספר קטן של ימים מראש, בניגוד לחוק. ההסתדרות מצידה טוענת שסכסוך העבודה פתוח מהקיץ שעבר ולכן היא יכולה להודיע על שביתה ללא התראה. לי אישית אין כלים משפטיים לדעת מי צודק.

הויכוח על חתימה על הסכם קיבוצי
הדרישה המהותית ביותר של המטפלות היא חתימה על הסכם קיבוצי, פחות או יותר לפי התנאים של מטפלות נעמת. צריך להבין שהסכם קיבוצי הוא שם כולל להסכמים שונים. המשותף לכל ההסכמים הקיבוציים הוא שהם חלים על כל העובדים במקום העבודה. עם זאת, התנאים של ההסכם הקיבוצי משתנים ממקום למקום.
אחת השאלות המהותיות היא שאלת האפשרות לפטר עובדים. בחלק מההסכמים הקיבוציים, אין אפשרות לפטר עובדים ללא הסכמה של הועד. אבל, אפשר בהחלט לחתום על הסכם קיבוצי בו פיטורי העובד/ת לא יהיו תלויים בהסכמת הועד, אלא בשיקול דעת סביר של הנהלת המעון/הגוף המפעיל את המעונות. במקרה של מעונות, בו אנחנו עוסקים אחרי הכל לא במפעל כזה או אחר אלא בנשמות רכות של ילדים, סביר שתישמר אפשרות לפטר מטפלת במקרה של חוסר התאמה (שלא תמיד מתגלה בתקופת ניסיון כזאת או אחרת).
היתרון הגדול של הסכם קיבוצי הוא שהוא לא יאפשר למפעיל חדש לפטר שרירותית מטפלות שיש להן תנאי עבודה מסוימים על מנת להכניס עובדות בתנאי עבודה גרועים בהרבה.

האם צריך להיות לנו אכפת מתנאי העבודה של המטפלות?
כאן אנחנו נוגעים בלב השאלה מבחינת הורי הפעוטות, וכלל תושבי המועצה: האם אנחנו מחוייבים לדאוג לתנאי העבודה של המטפלות?
אחלק את תשובתי לשתיים: 
ברמה הערכית והיהודית, התשובה לדעתי ברורה וחדה - קראנו השבת את פרשת קדושים, שלא עוסקת בעולמות רוחניים מופשטים אלא ב'וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵֽעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה' ', בדאגה לשכר השכיר, בהשארת לקט, שכחה ופאה. כל אחד מאיתנו שהיה באותו מצב של המטפלות שיוצאות מהבית לפעמים ב5:30 בבוקר, חוזרות מאוחר הביתה, עובדות קשה מאד, ומקבלות בסוף החודש שכר מינימום (אולי כמה שקלים יותר) - היה מצפה ממי שמקבל את שירותיו שידאג לו. 
ברמה המעשית, לענ"ד התשובה גם כן ברורה - ככל שהתגמול עבור העבודה במעונות יהיה מכובד יותר, האפשרות להשיג ולפתח כוח אדם איכותי יותר תעלה באופן ישיר. אם התנאים יהיו גרועים, כל אחת שתוכל לברוח תעשה זאת, לא תהיה אפשרות לפתח ולהעצים כוח אדם מנוסה ואיכותי. התחושה של עובדת שמקום העבודה מכבד אותה ומתגמל אותה חשוב מאד להזדהות שלה עם מקום העבודה ולמוטיבציה שלה.

במקום סיכום
אני בטוח שהדברים שכתבתי הם חלקיים, חלקם אולי לא מדויקים (אשמח לקבל הערות ולתקן), הם לא כוללים הערכות כלכליות לגבי היתכנות שיפור תנאי השכר והתנאים האחרים תוך שמירה על רמת המחירים הקיימת במעונות, ועוד ליקויים אחרים. 
עם זאת, אני מקווה שיש בדברים כדי להעשיר את הדיון, להרחיב את נקודת המבט ואולי לקרב את ההסכמה.

עדכונים
עדכון יום ג' כט' ניסן - 10:45
תשובות ראש המועצה לשאלותי על הכנסת המפעיל החיצוני למעונות-לעיל בסעיף "העברת המעונות למפעיל חיצוני"
עדכון אור ליום ג, כט' ניסן - 23:18:
בישיבת המליאה, ראש המועצה ומנהל המתנ"ס עדכנו על ההסכם שנחתם בין המתנ"ס והמועצה להפסקת השביתה של המטפלות. עיקרי ההסכם הם:
  • הוסכם להתחיל לשלם למטפלות קרן השתלמות (סדר גודל מבחינת המתנ"ס - הוצאה של כ-40 אלף ש"ח בחודש)
  • ההסכם הוא לפחות למשך שנה.
  • לא נחתם הסכם קיבוצי עם המטפלות. 

עדכון - יום ב, כח' ניסן - 14:00:
דיברתי זה עתה עם סגן ראש המועצה משה סוויל והוא אמר לי שבשעה טובה השביתה נגמרה, בחתימה על הסכם. (כרגע אני לא יודע עוד פרטים)

יום ראשון, 13 באפריל 2014

חג האביב העברי

ברכה לחג
כמובן שאי אפשר להעביר שיחה כל שהיא בימים אלו בלי לפתוח ולחתום בברכה לחג האביב. אני מברך אתכם בברכת חג שמח, חג חרות אמיתית, חג אביב פנימי וחיצוני, ו... יום הולדת שמח לעם ישראל!! יהי רצון שיפתחו לנו בחג זה שערי אמונה, שערי גאולה, שערי קרבת ה', שערי פרנסה, שערי שמחה ושערי שלום - בבתינו הפרטיים, בבית כרמי צור, ובבית ישראל כולו.
קידום התיירות בכרמי צור
לאחר שיחה עם המזכירות על הנושא סוכם שלאחר פסח תתקיים פגישה עם עמותת התיירות של הגוש לצורך חשיבה משותפת על הכיוונים האפשריים לפיתוח התיירות ביישוב. בעיני, לנושא התיירות חשיבות התיישבותית רבה מאד - הוא ממחיש לבאים בשערי היישוב (וגם לנו) את הקשר העמוק לחבל הארץ בו קבענו את בתינו. ולא פחות מכך הוא מחבר אותנו לבית ישראל שברחבי הארץ. לתיירות יש גם חשיבות כלכלית (נכון להיום אין מקורות תעסוקה ביישוב, והתיירות היא אחד הכיוונים האפשריים, אם כי חשוב לדעתי לקדם זאת גם אם זה לא יהיה ענף כלכלי).
כביש 'לב יהודה'
בשיחה היום עם ראש המועצה, דוידי פרל, הוא עדכן אותי שביום שישי הוא נפגש עם שר הביטחון. שר הביטחון עדכן אותו שהייתה לאחרונה התקדמות משמעותית בנושא 'איגום המשאבים' הממשלתי לקידום כבישים ביהודה ושומרון, בהשתתפות משרדי הביטחון, השיכון והתחבורה, ובהם גם כביש 'לב יהודה' (שנמצא גבוה מאד בסולם העדיפויות). כעת, הכביש יעבור לתכנון מפורט בתקווה שהוא ימשיך גם לביצוע.
ישיבת מליאה
ישיבת המליאה האחרונה התקיימה בכט' אדר ב'. אנסה לגעת במדגם מהנושאים שעלו במהלך הישיבה.
נושא אחד שעלה הוא ההתנהלות הכלכלית של המועצה, שמתבססת בין השאר חלקה על לקיחת הלוואות. בחלק מהמקרים ההלואות מכוסות על ידי תקציבים ממשלתיים ('תב"רים', תקציב בלתי רגיל, בעגה המקצועית), ומשמשות לקידום פרוייקטים, כמו בינוי גנים למשל, עד שהתקציב הממשלתי מגיע. במקרים אחרים, כמו בינוי בית הספר הרביעי בגבעה הצהובה, ההלוואות מיועדות להיות מוחזרות מתקציב המועצה השוטף במהלך השנים הקרובות.
נושא אחר שעבר במליאה (אך ללא דיון משמעותי) היה אישור רשימת חברי המועצה הדתית גוש עציון. הרשימה מוגשת על ידי המועצה לשר הדתות והרשימה הסופית מאושרת לאחר קבלת הסכמתו. הרכבת הרשימה כולה התבצעה על ידי ראשי המועצה האזורית, תוך התייעצות עם ראש המועצה הדתית והמזכיר. יש לי הרהורים שונים על דרך האישור שתיארתי. יש בעייתיות בעובדה שחברי המליאה יתבקשו לאשר רשימה, שאין להם כלל יכולת להשפיע עליה. הפתרון שנראה לי הוא שתהיה אפשרות להציע מועמדים למועצה הדתית, כך הרשימה תוכל להיפתח לאנשים שמעוניינים להשפיע ולתרום.
ועדת קרקעות והתיישבות
הוועדה בה שובצתי היא ועדת קרקעות והתיישבות, שמורכבת משילוב של חברי מליאה, אנשי המקצוע במועצה שעוסקים בנושא, וכן תושבי הגוש שקשורים לנושא ההתיישבות. בוועדה יש אנשי התיישבות ותיקים ואני יחסית טרי בתחום, כך שיש לי הרבה מה ללמוד. הועדה עוסקת בחשיבה ובפעילות לקידום ההתפתחות של היישובים בגוש, ובטיפול בנושא הקרקעות בכלל הגוש. השתתפתי בינתיים בישיבה אחת, בה עלו גם נושאים הקשורים ליישוב, בעיקר סביב נושא אדמות הסקר והאפשרויות לקדם אותן. הנושא חשוב גם למזכירות היישוב וגם לאנשי המועצה והוועדה הנוגעים בעניין, ובעזרת השם, בכוחות משולבים נוכל להתקדם. בין השאר פגשתי את גלעד פרוינד, מנהל מו"פ חקלאות ההר (הפועל בין השאר בגוש עציון), והוא אמור להגיע לביקור באזור שלנו אחרי פסח.
בית הספר אורות עציון גוש עציון
נושא נוסף הנוגע לפעילות המועצה אליו בו אני מתעניין הוא בית הספר אורות עציון גוש עציון. בית הספר הוקם במהלך מהיר מאד, כאשר התברר בשנה שעברה שתלמידי גוש עציון אינם יכולים ללמוד עוד ב'אורות עציון - אפרת'. נכון לעכשיו, מתקיימים דיונים לגבי המקום בו בית הספר ימוקם בשנה הבאה. באופן עקרוני המועצה מייעדת לבית הספר את המבנה הנבנה בגבעה הצהובה ("בית הספר הרביעי", שנבנה במקור ל'ראשית' אך הם לא מעוניינים בו), אך ברור שהוא לא יהיה מוכן בתחילת השנה, וקשה לדעת מתי בדיוק הוא יהיה מוכן. השאלה היא מה יהיה בינתיים - לשנה הבאה נרשמו לכיתה א' בבית הספר קרוב ל-150 תלמידים.
לשכת תעסוקה בגוש עציון
לפני כחודש, בשיחה עם חבר מהיישוב שכרגע לא מועסק, עלה הנושא של לשכת תעסוקה באזורנו. מסתבר שיש לשכת תעסוקה בקרית ארבע ובירושלים אך לא בגוש עציון. לדברי החבר, החוסר גורם לטרחה רבה לעשרות אנשים בגוש שאינם מועסקים כרגע, ונדרשים לכתת את רגליהם לירושלים או לקריה כדי לחתום בלשכה. פניתי בנושא לראש המועצה. הנושא נמצא עכשיו בטיפולו של מנכ"ל המועצה המסור רועי וולר. כעת בוחנים אפשרות לפתוח לשכת תעסוקה באזור צומת הגוש אך הדברים נמצאים בשלבים ראשוניים. ואני מאחל לכל מי שלא מועסק היום, שימצא מהר עבודה, עוד לפני שתיפתח הלשכה כאן בגוש.
עוד רעיונות?
המסר העיקרי מהפסקה הקודמת היא שבטוח שלכם, יש עוד הרבה רעיונות על דברים שכדאי ואפשר לקדם בגוש או ביישוב בעזרת המועצה. אני אשמח לשמוע את הרהורי לבכם
בברכת חג שמח וכשר
אברהם