יום שלישי, 15 ביולי 2014

על הפרחים שנקטפו, ועל החיים שממשיכים - קיץ תשע"ד בגוש עציון

אפתח בדברים שכתבתי בעקבות החטיפה והרצח של שלשת הנערים:

לשלשת הנערים - גיל-עד, נפתלי ואייל (ולבני משפחותיהם, היקרים והאהובים, ייבדלו לחיים ארוכים).

פרחים בקיץ                                                                                           

הזרע שיפרח בחורף
עוד טמון באדמת יהודה
אדמת הקיץ הקשה
פצועה קרועה
דמומה, אבלה


הגשם שירווה את הפרח
עוד משייט לו בשבעת הימים
מלוח, דומע
השמים עוד לא בכו אותו
על הארץ היבשה

הרוח שתנענע את עלי הפרח
בעדינות וברכות
כאם מנענעת עריסת בנה
עוד לא יצאה לשוט
על ארץ יהודה
ואין בנו רוח
ואי אפשר
ל    נ    ש    ו    ם

 
קול דממה דקה מפעפע
בסדקי אדמת ההר
מבקש ושואל
אייך גיל-עד?
אייך נפתלי?
אייך אייל?
מבקש ושואל
אייך אדם?
מבקש ושואל
שנמשיך לחפש
י' תמוז, תשע"ד

 התמונות צולמו בחורף תש"ע בטיול מכרמי צור לתלם, שעבר ברכס בו לימים נמצאו גופות הנערים


בעקבות החטיפה והרצח – במועצה האזורית גוש עציון

החטיפה והרצח הנוראים עוררו שאלות עומק שהמועצה נדרשה, נדרשת ועוד תידרש לעסוק בהן, אנסה לגעת בכמה מהשאלות שיש לי בהן עניין מיוחד.

ביטחון

שאלות רבות התעוררו בעקבות התנהלות גורמי הביטחון בליל החטיפה, והן נוגעות בעיקר לממשק בין האזרחים לגורמי הביטחון, וכן לתיאום בין גורמי הביטחון השונים. חשוב לזכור שככל הנראה הנערים נרצחו מיד לאחר החטיפה, כך שתגובת מערכת הביטחון לא השפיעה על כך. עם זאת תפקוד נכון יותר היה יכול לחסוך את השבועות מורטי העצבים, ואף להביא ללכידת הרוצחים המתועבים. לדעתי צריך לצאת קול ציבורי שידרוש חקירה מקיפה של תפקוד כל גורמי הביטחון באותו לילה מר. מבחינת המועצה, הארוע מזמין אותנו לערוך חשיבה יסודית על תפיסת הביטחון במרחב המועצה, ולהוביל שינוי ושיפור של המצב כדי למנוע חלילה את הפיגוע הבא.

מוקד הביטחון – אפרת וגוש עציון

מוקד אפרת וגוש עציון היה מעורב בטיפול בארוע, ותפקוד המוקדניות בו (כפי שנחשף באמצעי התקשורת) היה מקצועי ומעורר הערכה. מהיכרות קרובה עם המוקד ועם תפקודו, אני מאמין שהמועצה צריכה לעשות כל מאמץ כדי לשמר ואף לפתח ולהעצים את המוקד המשותף. זה לא סוד ששותפות בהפעלת המוקד בין שונות אינו טריוויאלי ואף עשוי לעורר מתחים. עם זאת, אין ספק שארוע החטיפה מחדד את החיוניות של מוקד אחד משותף שיטפל בממשק בין האזרחים לבין כוחות הביטחון במרחב אפרת וגוש עציון, ואף יסייע באינטגרציה בין גורמי הביטחון השונים.

תחבורה

בימים שאחרי החטיפה עלה לסדר היום נושא התחבורה בגוש עציון בפרט וביו"ש בכלל. המצב הכללי של התחבורה הציבורית בארץ אינו מזהיר, וביישובים קטנים ומפוזרים, כמו בגוש, המצב גרוע עוד יותר. התנדבתי לעזור למועצה בטיפול בפניות הציבור בנושא התחבורה, וכך נחשפתי לרעיונות רבים וטובים שתושבים העלו. אחד הרעיונות המרכזיים הוא צורך בשינוי התפיסה – במקום קוים ארוכים ומייגעים שעוברים מירושלים ליישובים – קוים קצרים יחסית מהיישובים למסוף באזור צומת הגוש – ומשם קוים לירושלים. כבר בחודש הזה נכנסו מספר שיפורים. בנוסף, יש תוכניות ארוכות טווח להקמת מסוף תחבורה ציבורית באזור צומת גוש עציון.

ישיבת מליאה - תמוז תשע"ד

ישיבת המליאה תוכננה ליום א', אור לב' תמוז. בעקבות העצרת בת"א למען החטופים, הישיבה נדחתה למחרת. דא עקא שלמחרת בערב כל עם ישראל היה עסוק 'לבכות את השריפה אשר שרף ה'', והישיבה נדחתה בשבוע. בפתח הישיבה ראש המועצה עדכן בכמה מילים על הנעשה במועצה. אני ניצלתי את ההזדמנות להזמין את החברים להיות שותפים ולהפיץ הלאה את התוכנית לצעדה שהייתה אמורה להתקיים ביום ראשון, ונדחתה עקב המצב הבטחוני (באותה הזדמנות גם הודיתי לראשי המועצה על הסיוע, וכאן ההזדמנות להודות לחברי היישוב המסורים שעמלו רבות בנושא).
אחד הנושאים שעלה לדיון היה שאלת העלאת גובה הארנונה(מעבר להעלאה המחייבת שנקבעת על ידי משרד הפנים). באופן כללי, 'צרכי עמך ישראל מרובים' ולכן יש לעיתים צורך להעלות מיסים. עם זאת מספר חברים ביקשו (וגם אני הקטן הצטרפתי לבקשה) שהעלאת הארנונה תאושר במסגרת 'תוכנית הבראה' כללית של המועצה, שתכלול גם קיצוצים במקומות שצריך, חשיבה נוספת על הגדלת הכנסות ממקורות נוספים וכו'. בסופו של דבר התברר שלא ניתן לאשר העלאה על תנאי, ולכן הבקשה להעלאת הארנונה הורדה מסדר היום.
נושא נוסף שעלה לדיון הוא חריגות בתב"רים, שמעמיסות על תקציב המועצה. תב"רים פירושו של דבר, "תקציב בלתי רגיל", הווי אומר תקציב ייעודי שמגיע מגופים ממשלתיים לביצוע פרוייקטים, כגון גן ילדים, בית ספר וכד'. לדוגמה, את בניית גן הילדים החדש בכרמי צור מימן משרד החינוך, והתקציב עבר דרך המועצה במנגנון התב"ר. אלא מאי? מסתבר שבמקרים רבים, (אחד מהם הוא גן הילדים בכרמי צור) התקציב של הפרוייקט חרג מהמימון אותו הקציב משרד החינוך. ישנן סיבות שונות לחריגות: בחלק מהמקרים, הגוף הממשלתי מראש סומך על כך שהמועצה תשלים את החסר במימון הפרוייקט. במקרים אחרים, משרד הממשלה מתקצב מבנה מסוג מסויים והמועצה מחליטה לבצע מבנה יקר יותר (דוגמה בולטת לכך היא בית הספר החדש שנבנה בגבעה הצהובה, שעלותו היתה גבוהה בכ7 מליון ₪ מהתקציב שהגיע ממשרד החינוך). חברים העלו את הצורך שהמליאה תהיה מעורבת בקבלת ההחלטות מראש – האם להיכנס מראש לפרוייקט בחריגה, ואם כן באלו סכומים. לדברי גזבר המועצה הפרוייקטים שתיארתי הוצגו למליאה מראש ובזמן סביר, ואני מקווה שכך יהיה גם בהמשך העבודה של המליאה.

אין תגובות:

פרסום תגובה